מנהל/ת ההתערבות
מסגרת ההתערבות
שותפים לעשייה
3-4 עו"סים שעבדו בחברה. בנוסף, קשר צמוד עם ציפי בר יו"ר האיגוד של מחוז ירושלים ועם יו"ר מרחב ירושלים של ההסתדרות. התייעצנו עם עו"ד פרטי שנתן לנו שירות פרו-בונו.
אוכלוסיה
תחום
מיפוי הצרכים
המיפוי נעשה מתוך רשימות המועסקים בחברה.
התקשרנו לגייס ועשינו מפגשי עובדים להעלאת המודעות על אי השוויון בשכר ובתנאים.
מי הפעילים ואיך גויסו?
עובדים סוציאליים העובדים בחברה עירונית בירושלים (ללא ועד על אף שניסינו)
הצורך
בעקבות פערים בשכר בין עובדים שהועסקו בעירייה לבין עובדים שעשו את אותה העבודה בדיוק תחת החברה במגזר השלישי. במאבק השכר של העו"סים ב2011 נעשה עדכון שכר והוא יצר את הפער הזה כי מי שעבד לא דרך העירייה הרוויח קצת יותר אבל בלי התנאים של עובדי עירייה. מי שלא היה חשוב לו חישובי שכר והכנסות לטווח הארוך על פניו השתלם לו לעבוד דרך החברה. אחרי העדכון, עובדי אריאל קיבלו שכר נמוך מזה של העו"סים עובדי העירייה. נוצר פער בין העו"סים דרך העמותה לבין אלה שמועסקים בעירייה על אף שאופי העבודה זהה לחלוטין. השכר נטו היה פחות וללא תנאים של עובד עירייה שהינם שווי כסף.
התהליך
שנתיים וחצי של מאבק של עו"סיות שעובדות בחברה עירונית (כח אדם) במתקני עיריית ירושלים בשכר נמוך וללא תנאים לעומת עו"סיות "כתף אל כתף" לצידן.
המאבק כלל גיוס כלל העו"סים בחוגי בית ומפגשים, חבירה להסתדרות ולבעלי השפעה במועצת העיר, פגישות עם מנהלת מינהל קהילה ונציגי אגף הרווחה, השוואת התנאים והזכויות בעזרת עו"ד והוצאת עדכוני מידע ומצגת עם הנתונים שהוצגו גם מול מנכל העירייה.
הצגנו נתונים והשגנו עו"ד שכימת לנו את הזכויות לכסף והגענו להבנה שהפער בשכר עומד על כ40% לאורך השנים (בוותק של כ5 שנים). בנינו מצגת והלכנו עם זה מול העובדים והעירייה.
עבדנו מול מנהל שירותי הרווחה והקהילה בירושלים, קשר עם ההסתדרות (שהיה לא פשוט כי משכנו לכיוונים שונים)
דילמה בתוך המאבק – הייתה אם לחבור לכלל העובדים כמו מחלקת ספורט או חינוך או דווקא להסתכל על עצמנו כיחידת מיקוח מיוחדת. על אף הרצון להתגייס עם כלל העובדים, ראינו שיותר קל לעסוק בכמות קטנה יותר של אנשים כשעוסקים בתקציבים וגם פערי השכר ביננו לבין עובדי העירייה היה המשמעותי ביותר. בסוף המאבק היה למען העובדים הסוציאליים בלבד.
זיהוי של חלון הזדמנויות
לאחר שנתיים וחצי של מאבק מתמשך, בבחירות לראשות העיר ב2013 תפסנו את המומנטום והלכתי ברמה האישית לכל המפגשים והכנסתי את העניין הזה שהוא לא בסדר העדיפויות של ראשות העיר. מישהו, שמכיר אותי והיה קשור למתמודד בבחירות באותה השנה, פנה אלי ששמע על הפעילות שלנו והוא סידר לנו פגישה עם מנכל ראש העירייה (דבר שקשה להשיג). לאחר מספר ימים הפגישה התקיימה, הצגנו מולו את הנתונים והוא התחייב שאם המועמד ימשיך הוא יתן לנו תוספת שכר משמעותית. הוא הסביר שלא נוכל לקבל תקן עירייה (ובעצם לא תהיה השוואת תנאים) אבל מבין שצריך לפצות את העובדים כספית.
** ב2014 העבירו את נושא צו ההרחבה שמחייב את השוואת התנאים.
התוצאות / תמונת מצב
עם בחירתו של המועמד, הוא הודיע לי שהוא יפעל כפי שסיכמנו ושהוחלט להעביר תוספת כספית לשכר שלנו. הוסיפו לנו 2000 שח נטו בחודש שנתנו לנו גם רטרואקטיבית מינואר! (זימנו אותנו לחתום חוזה מחודש בחברה). ללא תקנים נוספים ותנאים של עובדי עירייה (הטענה הייתה שאין לעירייה כסף ותקנים).
*בוועדת הכספים שאישרה את התקציב הזה היה לנו קשר עם חברת מועצת העיר שדאגה לכך שהתקציב הזה יעבור.
דברים שלמדתי בדרך / טיפים
- דבר ראשון- לעבוד בצוות, עם גרעין שמחויב ובאמת עושה את כל התהליך ביחד. החזקנו אחד את השניה, יש מקומות של נפילות ובפגישות צריך תמיכה וקבוצה פעילה.
- שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים – כמו עורכי דין. שיעזרו להבין ולתת חוות דעת משפטית.
- לעשות כמה התייעצויות – מול כמה גורמים ולא אחד.
- לאסוף נתונים ולגבות אותם- לפרטי פרטים כי זה הכלי הכי חזק מול מקבלי ההחלטות.
- להתחבר לאנשים במערכת הפוליטית המקומית- שיהיה עוגן ולחץ ממישהו מבפנים